חמסה – המשמעות הרוחנית

מהי משמעות החמסה?

כאשר מוסיפים לחמסה דימוי של עין, מאמינים שהיא מגנה מפני מזל רע או עין הרע, כשהכוונה לרוב למבטים מקנאים של אנשים עם כוונות רעות.

מקור החמסה הוא במזרח התיכון, והיא מופיעה בתכשיטים, ציורים וקעקועים. למעשה, למרות שההבדלים לפעמים דקים, כל אחת מהמטרות היא ייחודית: קמע נענד כדי למשוך מזל טוב או להגן מפני סכנה ויש המאמינים כי הוא משמש גם להבאת תועלת מסוימת לבעליו.

ההיסטוריה של החמסה

מקור החמסה הוא במזרח התיכון, וניתן להתחקות  אחר מקורות הדימוי עד למסופוטמיה העתיקה.

הפיניקים, ששטו ברחבי הים התיכון בין השנים 300-1500 לפנה"ס, השתמשו בסמל החמסה לייצוג תנית, אלת הפטרון של עיר הבירה שלהם, קרתגו, אשר שלטה במחזור הירח. במהלך השנים, הפך הסמל לקמע מגן שמטרתו להרחיק את עין הרע.

החמסה באיסלם

למעשה המילה שנפוצה בעולם למושג זה מקורה בערבית. 

בתרבות המוסלמית, החמסה מוכרת כ"יד פאטימה". פאטימה א-זהרה הייתה בתו של הנביא מוחמד ואשתו הראשונה חדיג'ה. "א-זהרה" בערבית משמעותה "הזוהרת", ופאטימה נחשבת לטהורה וללא חטא. "יד פאטימה" נחשבת לסמל של הגנה, כוח ועוצמה.

למרות שחוקי הקוראן אוסרים על ענידת קמעות, סמל החמסה מופיע לעיתים קרובות ונקשר לתרבות האיסלם. 

 "יד פאטימה" מסמלת את חמשת עמודי האיסלם: אמונה, תפילה, עלייה לרגל, צום וצדקה.

חמסה ביהדות

סמל החמסה אומץ על ידי קהילת היהודים הספרדים בספרד ובצפון אפריקה במהלך ימי הביניים. ביהדות, החמסה מסמלת את היד ונקראת "יד מרים" על שם מרים הנביאה, אחותם הצדקת של משה ואהרן.

המילה חמסה היא גם המילה העברית למספר חמש (חמש בעברית), והיא מתייחסת לאות החמישית באלפבית העברי.

בעוד שיש המאמינים כי הדבר מייצג את חמשת האצבעות של הקמע, אחרים מקשרים זאת למספר חמש כסמל לחמשת חומשי התורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.

החמסה גם מסמלת את האות "ה'", המייצגת אחד משמותיו הקדושים של האל, ומזכירה ליהודים להשתמש בחמשת החושים שלהם כאשר הם משבחים את האל.

חמסה בהינדואיזם

למאמינים בדת ההינדית, החמסה הפכה לייצוג של חמשת הצ'קרות.

עם גילוי והפצת סגנונות אתניים ברחבי העולם, אומץ סמל החמסה על ידי כל המאמינים הרוחניים. כך הפך לאחד הסמלים העשירים והמגוונים ביותר בעולם.

בהינדואיזם, החמסה מקבלת משמעות שונה לחלוטין. עבור ההינדואים, החמסה מייצגת את הצ'קרות, את חמשת החושים ואת המודרות (תנוחות יד) הקשורות אליהם, שמכוונות מחדש את זרימת האנרגיה ברחבי הגוף.

• אגודל – יסוד האש / צ'קרת מקלעת השמש
• אצבע מורה – יסוד האוויר / צ'קרת הלב
• אמה – יסודות האתר / צ'קרת הגרון
• קמיצה – יסוד האדמה / צ'קרת השורש
• זרת – יסוד המים / צ'קרת המין

תכשיטי חמסה

כיום, החמסה פופולרית כקמע מגן בתרבויות המזרח התיכון, המזרח הרחוק והמערב, ומשולבת בתכשיטים, קישוטי קיר, מחזיקי מפתחות, עגלות תינוקות ועוד פריטי תכשיט ודקורציה רבים לענידה על הגוף או לעיצוב הבית.

החמסה מופיעה בשתי צורות: מעוצבת עם שני אגודלים סימטריים או א-סימטרית, עם אגודל וזרת מוגדרים בבירור. ניתן להציג אותה עם האצבעות מופנות כלפי מעלה או כלפי מטה. במרכז כף היד מופיעים לעיתים קרובות סמלים נוספים, במיוחד עין, אך תרבויות שונות עשויות למלא את החמסה בדימויים הרלוונטיים להן.

רוב עיצובי תכשיטי החמסה עשויים מכסף, זהב או מתכות אחרות.

חמסה ומלח

המלח שימש כחומר משמר בטקסים קדומים והתפתח לסמל של הגנה וידידות עמוקה בתרבויות ודתות רבות.

המלח הוא חומר חוצה תרבויות המסמל טוהר ומוסר גבוה, מתרבות הנצרות המערבית ("מלח הארץ") ועד לתרבות המזרח הרחוק היפנית ("מורישיו").

חמסת המלח של SaltwareDesign עשויה מלח מארץ הקודש ומהווה יצירה ייחודית במינה.

שני הסמלים עתירי המורשת הללו משולבים יחד כדי ליצור מגוון מרהיב של קמעות. שילוב של שמים וארץ, חומרים טבעיים ומלאכת אומן.

מי יכול לענוד חמסה?

בחברות במזרח התיכון, נפוץ למצוא גברים עונדים תליון חמסה בולט וגדול בסגנון הצהרתי.

בחברות מערביות, החמסה נפוצה בעיקר בעיצובי תכשיטים לנשים.

מעבר לכך, החמסה נפוצה גם במגוון רחב של פריטים מעוצבים, כמו מחזיקי מפתחות, קישוטי קיר וטקסטיל, וכיום משמשת ללא קשר למין, צבע או דת.

חמסה כסמל לאחדות אנושית

החמסה נמצאת בתהליך של מעבר מהיותה קמע שנחשב כמעניק הגנה לפרט, לסמל רוחני אוניברסלי של תקווה. יהודים וערבים רבים עונדים חמסה ומקשטים את כניסות בתיהם בה,ויש בכך כדי להדגיש את המשותף ביניהם, את המקור המשותף שממנו נובעות דתם, ולסמל את המטרה המשותפת – שלום באזור.

מתנות חמסה

החמסה היא מתנה נפוצה מאוד בחברות רבות. אף שמקורה במזרח, כיום היא נפוצה גם במערב. החמסה נחשבת לפריט אתני, לקישוט בית יפהפה או לקמע שניתן לקחת איתך.

ל-SaltwareDesign מגוון עיצובים של חמסות. היצירות עשויות מלח מים המלח ומארץ הקודש, מה שהופך אותן למיוחדות יותר ובעלות משמעות עמוקה.