כוס קידוש כסף

כוס קידוש בעיצוב מינימליסטי אלגנטי. החלק התחתון מעוצב ממלח טהור בעבודת יד.

כוס הקידוש, המשמשת לקידוש השבת ביין, היא מנהג קדום שמקורו ככל הנראה בתקופת בית שני (516 לפנה"ס–70 לספירה). השימוש ביין בטקסים דתיים מושרש בכל הטקסים העתיקים ומוזכר בתנ"ך, שם הוא מתואר כסמל של שמחה וברכה. הקידוש עצמו, ברכה הנאמרת על יין, משמש להקדשת השבת ולהבדילה מימי השבוע הרגילים.

הסמליות של כוס אליהו הנביא ותפקידה בסדר פסח

כוס אליהו היא תוספת ייחודית לסדר הפסח, המסמלת את האמונה בבואו של הנביא אליהו כמבשר הגאולה. במהלך הדורות הפכה כוס זו לסמל של ציפייה ותקווה, והאמנות היהודית העניקה לה פרשנויות שונות.

במאה ה-18 וה-19, כוסות אליהו החלו להיות מיוצרות בעיצובים מרהיבים, עם חריטות של נופי ירושלים, סמלי גאולה ופסוקים הקשורים לאליהו.  לעיתים עוצבו כוסות אלו במידות גדולות במיוחד כדי להעניק להם משמעות ומקום מרכזי על שולחן החג.

את היין הנמזג בכוס אליהו לא נהוג לשתות  כיון שהאמונה היא לחכות עד אשר יתגלה אליהו הנביא, ובעצם התגלותו נדע שהגיע הזמן לשתות את הכוס החמישית של גאולתנו השלמה.

נוהגים לשמור את הכוס של אליהו מכוסה עד הבוקר, ואז מחזירים את היין לבקבוק, וממנו לוקחים יין לקידוש היום.

הסמליות של כוס מרים: פמיניזם ויהדות רפורמית

בשלהי המאה ה-20, עם עליית התנועות הפמיניסטיות והשפעתן על היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, הופיעה כוס חדשה על שולחן הסדר – כוס מרים. כוס זו מוקדשת לזכרה של מרים הנביאה, ומסמלת את תפקידה של האישה היהודייה ואת מקומה ההולך וגדל במסורת ובחברה היהודית.

כוס מרים מתמלאת במים, כסמל לבאר מרים – המים שליוו את עם ישראל במדבר בזכותה של מרים. היא מזמינה מחשבה על שוויון מגדרי, התחדשות, ומרכזיותם של ערכי חמלה ודאגה קהילתית.

בעיצובי כוסות מרים ניתן לראות אלמנטים אמנותיים המדגישים זרימה, חיים ונשיות.

להמשך קריאה >>